קורסים ייחודיים לפסיפס

שאלות גדולות בחקר האדם // שנתי // ד"ר ארנון קרן וד"ר אסף קרון // סמסטר א' יום רביעי 14:00-16:00 | סמסטר ב' יום רביעי 16:00-18:00

הקורס ייגע בשאלות גדולות ביחס לנפש ולהתנהגות האנושית, משתי פרספקטיבות עיקריות – הפילוסופיה והפסיכולוגית. הקורס בנוי מסדרת מפגשים עם מגוון מרצים משני החוגים, פילוסופיה ופסיכולוגיה, ויעסוק בסמסטר א' בנושאים כמו מודעות, אני, משמעות החיים ומוסר. מטרת הקורס היא לעמוד על השוני ועל הדמיון בין הדרכים בהן מטפלות הפילוסופיה והפסיכולוגיה בשאלות אלה, ועל האפשרות להפרייה הדדית בין התחומים. חובות הקורס ומרכיבי הציון: נוכחות, קריאה שוטפת והשתתפות פעילה, ומבחן בית. קורס חובה לתלמידי פסיפס. פתוח לתלמידי פסיכולוגיה ופילוסופיה על בסיס מקום פנוי (ההשתתפות באישור המזכירות) .

סוגיות בפסיכולוגיה ופילוסופיה // ד"ר אסף וקסלר // סמסטר א' יום שלישי 9:00-11:00

בקורס נכיר מחקרים פילוסופיים עדכניים שעוסקים בפסיכולוגיה. נכיר טיפוסי מחקר שונים, כגון: חשיפת השלכות פילוסופיות של ממצאים פסיכולוגיים; ביקורת על תיאוריות פסיכולוגיות והצעת חלופות; שימוש במושגים וכלים פילוסופיים כדי לפרש ממצאים פסיכולוגיים; ועריכת מחקר פסיכולוגי ניסויי אודות אינטואיציות פילוסופיות. תופעות פסיכולוגיות שבהן נעסוק כוללות התמכרות, דלוזיות, הטיות חבויות, רגשות, קשב ומודעות. התלמידים יכתבו עבודת גמר פילוסופית שעוסקת בפסיכולוגיה, על בסיס אחד מהמאמרים מהשיעור ומאמר נוסף לבחירתם. העבודה תיכתב בשלבים, על כל אחד מהם יינתן משוב, שאליו התלמידים יתייחסו בשלב הבא.

סדנת פסיפס (תלת שנתית) // ד"ר אקסנה איטקס וד"ר נועם קול-רון (שנה א), פרופ' סם לבנס (שנה ב), ד"ר ארנון קרן (שנה ג)

סדנת שנה א' תעמיק את הדיון בנושאי הקורס "שאלות גדולות בחקר האדם", ותשמש פלטפורמה לאינטגרציה ולבירור אקטיבי של הקשרים בין שתי הדיסיפלינות – פסיכולוגיה ופילוסופיה. מטרת הסדנה היא התנסות בחשיבת חקר, רכישת מיומנויות של קריאה וכתיבה אקדמית. בשנים ב' ו-ג' הסדנא משמשת לחשיבה מעמיקה אודות סוגיות בתפר שבין פילוסופיה ופסיכולוגיה, ולעבודה של הסטודנטים על פרויקט הסיום שלהם (סמינר פסיפס).

פילוסופיה של המדע ומדע הפסיכולוגיה // הקורס לא יינתן בתשפ"ג

בעוד שמדענים עסוקים בעשיית מדע, פילוסופים לקחו על עצמם את המשימה המאתגרת של מציאת הגדרה למדע. הקורס יעקוב אחרי הנסיונות הפילוסופיים למצוא תשובה לשאלה הבסיסית מהו מדע ויתחקה אחר מערכת היחסים המורכבת בין השאלה הזאת והתחום המדעי הצעיר של הפסיכולוגיה. בקורס זה נתמודד, נדון ונתווכח לגבי מה מדע צריך להיות, כיצד ניתן להבדיל בין מדע לפסאודו-מדע, וכיצד נראת עשייה מדעית בפועל. מה הקשר בין מדע לאמת והאם מדענים צריכים לאשש את התיאוריות שלהם או להפריך אותן? כיצד מדע מתקדם והאם הוא בהכרח מתקדם קדימה? כיצד קורות מהפיכות מדעיות ומה המרכיב האנושי במדע? תיאוריות פסיכולוגיות עוררו מחלוקות רבות לגבי טבעו של המדע והאם פסיכולוגיה היא בכלל מדע. בו בעת, תגליות מתחום הפסיכולוגיה הטילו אור חדש על קוגניציה, חשיבה והגיון אנושיים, הכלים העיקריים של המדען. פילוסופיה של המדע משליכה על כל תחומי המדע, אך למרות זאת, למדע הפסיכולוגיה שמור מקום של כבוד מכיוון שבסופו של יום, אפשר להוציא את המדע מהאדם אבל לא את האדם מהמדע.

סוגיות בפילוסופיה ובפסיכולוגה (2): קורס תמטי מתחלף:

החוויה הדתית // פרופ' סם לבנס // יום ג' 16:00-18:00

קורסים משנים קודמות:

אנשים נורמליים // ד"ר טל ארבל // תשפ"ט-תשפ"א

הדאגה המתמדת לגבי מה נורמלי ומה לא היא מאפיין אנדמי של התרבות שלנו. האם המשקל שלי בטווח הנורמלי? האם אני גבוה מספיק? מבלה יותר מדי זמן בפייסבוק? מה אם אני מרגיש שונה? יש כדור לזה? בני אדם רצו מאז ומתמיד להרגיש שייכים, אך תיאורה של השתלבות מוצלחת ״כנורמליות״ הוא תופעה חדשה יחסית; עדות להשפעתם המקיפה של מדעי האדם המודרניים על האופן שבו אנו מבינים את עצמינו ואחרים. הקורס יציע סקירה היסטורית רחבה של מדידה חברתית במאות ה-19 וה-20, והכרות עם השיח המדעי על נורמליות. נתוודע במהלכו למאמציהם של סוציולוגים ופסיכולוגים, ביולוגים ורופאים להעריך תכונות אנושיות - גופניות, שכליות, ורגשיות - ולסוגי האנשים שמאמצים אלה הולידו: מסיווגן השיטתי של סטיות מיניות ועד המצאת הספקטרום האוטיסטי. הקורס יתמקד מצד אחד בטכניקות ובמכשירים ששימשו כדי לאפיין נורמליות, ומצד שני במוסדות הפיקוח שתרגמו את הידע הזה לנוהגים ודפוסי חיברות. נקרא את דורקהיים על שיעורי התאבדות ואת אדולף קטלה על האדם הממוצע, נלמד על מדידת ראשים ועל מבחני אינטליגנציה, ונשאל האם המעבר לניטור עצמי ורפואה מותאמת אישית מסמן את סוף עידן הנורמליות.

מטא-אתיקה: אבולוציה, פסיכולוגיה ומוסר // ד"ר ארנון קרן// תשפ"ב

כולנו שופטים שיפוטים מוסריים, טוענים טענות מוסריות, מתווכחים על שאלות מוסריות: האם המלחמה האחרונה הייתה צודקת? האם המס המוצע היא צודק? האם המעשה הזה ראוי לגינוי? המטא-אתיקה היא הענף הפילוסופי המנסה לבחון את המעמד של צורת השיח המוסרית ושל השיפוטים המוסריים. היא מנסה להבין את המחויבויות המטאפיסיות, האפיסטמיות, הפסיכולוגיות והסמנטיות של השיח המוסרי ושל השיפוטים המוסריים, וכמובן, לבחון אם אפשר להגן על מחויבויות אלה. הסמינר יבחן סוגיות מטא-אתיות מרכזיות, תוך התמקדות בשאלה כיצד מחקר אמפירי, פסיכולוגי ואבולוציוני, יכול לתרום לדיון המטא-אתי. במהלך הסמסטר נתייחס לשלוש שאלות מטא-אתיות מרכזיות, ונבחן את התרומה האפשרית של מחקר פסיכולוגי ואבולוציוני לבירורן: האם שיפוטים מוסריים מתיימרים להיות אמיתיים? האם ניתן להצדיק שיפוטים מוסריים? האם יש עובדות מוסריות?